עודף חומציות בגוף - מרכיב משמעותי בהתפתחותן של מחלות 

מניעת עודף חומציות בגוף היא אחד הדברים החשובים ביותר למניעת מחלות ולשמירת בריאות טובה.
עודף חומציות בגוף הוא אחד מהגורמים העיקריים המאפשרים את התפתחותן של מחלות רבות.

בגוף יש מנגנונים משוכללים לשמירה על רמה מתאימה של חומציות או בסיסיות, בהתאם למערכות שונות. הקיבה צריכה להיות חומצית מאד (pH בסביבות 2) כדי לקטול את מירב המזיקים הנכנסים לגוף עם המזון (וירוסים, חיידקים, פטריות, תולעים). לעומת זאת הדם חייב להיות קצת בסיסי ואסור לו לחרוג בשום אופן מהתחום הצר של pH 7.35-7.45. עלייה בחומציות הדם למשך אפילו זמן קצר מאד עלולה לגרום לפגיעה חמורה באיברים, לתרדמת (קומה) ואף למוות.
מאחר ושמירת רמת הבסיסיות בדם היא כה קריטית, יעשה הגוף כל שביכולתו לשמור על הרמה הדרושה. הבעיה בתקופה בה אנו חיים היא שישנם סביבנו הרבה יותר דברים הגורמים לעלייה בחומציות הגוף מאשר להיפך. לכן בד"כ צריך הגוף להלחם כנגד עודף חומציות וזאת הוא עושה בעיקר בעזרת מינרלים שונים (בעיקר סידן, מגנזיום, אשלגן ונתרן). אם יש בדם מספיק מינרלים אין לגוף בעיה לנטרל את עודף החומציות שנוצר. הבעיה מתחילה להיות יותר רצינית כאשר אין בדם מספיק מינרלים (בגלל תזונה לקויה ו/או גורמים אחרים). במקרה כזה אין לגוף ברירה אלא ל"שלוף" מינרלים ממאגרי החרום שלו - העצמות והשיניים. כך מתרחשת בריחת הסידן מהעצמות ואם אנחנו לא עושים שום דבר לנטרל את גורמי החומציות תחריף הבעיה ותתפתח לאוסטיאופורוזיס, עם כל הסיכונים שבה.

אך הבעיה לא נעצרת כאן. המינרלים הבסיסיים שגויסו כדי לנטרל את עודף החומציות יוצרים במפגש עם החומצה מלחים שונים. הגוף אינו יכול להשתמש במלחים אלה והוא חייב להפטר מהם, דבר הנעשה בעיקר דרך מערכת השתן. במצב רגיל, אין לגוף בעיה להפטר ממלחים אלה. אך כאשר רמת החומציות גבוהה מאד עלולה כמות המלחים וקצב היווצרותם להיות גדולה מקצב יכולתו של הגוף להפטר מהם. במקרה כזה אין לגוף ברירה אלא למצוא למלחים אלה מקומות אכסון זמניים (אשר במקרים רבים הופכים למחסני קבע). אצל חלק מהאנשים יתרכזו עודפי המלחים במפרקים השונים, דבר שעלול להחריף את סימפטומים של חלק מסוגי דלקות הפרקים. דלקת פרקים מהסוג שנקרא גאוט היא תוצאה של הצטברות גבישים של חומצת שתן.
אצל אנשים אחרים יתרכזו עודפי המלחים בעיקר בכלי הדם , מה שעלול להחריף חלק ממחלות כלי הדם והלב.

אך גם כאן הבעיה לא נעצרת. סביבה חומצית (pH נמוך מ-7.0) מגבילה שחרור של מולקולות חמצן. מרבית הפרזיטים בגופנו הם אנאירוביים (כלומר לא משתמשים בחמצן לצורך הפקת האנרגיה שלהם) וכאשר הסביבה היא בסיסית קל הרבה יותר לגוף להשמידם. לעומת זה, סביבה חומצית מתונה הינה אידיאלית להתפתחות פרזיטים (בעיקר חיידקים וזחלי תולעים מיקרוסקופיות, אך גם אחרים) ומשקעי המלחים בגוף מהווים מצע נוח להתפתחותם, דבר המחריף את הבעיות.
הדם, כאמור, חייב תמיד להיות קצת בסיסי. בעיית עודף החומציות מתבטאת בשאר נוזלי הגוף, ובעיקר בנוזל הבין-תאי.
מאחר ובסביבה חומצית אין מספיק מולקולות חופשיות של חמצן עלולה להיווצר לתאים בעיה רצינית של חילוף חומרים ויצירת אנרגיה. כאשר תא אינו מסוגל יותר להפיק אנרגיה באמצעות חמצן הוא נאלץ כברירת מחדל לעבור להפקת אנרגיה בצורה של תסיסה. אך תהליך זה אינו מאפשר לתא להתחדש, ואם לא מגיעה מהר אספקת החמצן הדרושה התא ימות.

החומציות בנוזלי הגוף עולה גם כאשר יש מחסור בנוזלים בגוף. אם אין מספיק מים, יש לגוף קושי להוליך את המינרלים הדרושים לניטרול החומצות ואין לו אפשרות לשטוף החוצה את החומצות או את המלחים שנוצרו בתהליך ניטרולן.

סיכום ביניים:
חומציות יתר עלולה לגרום באופן ישיר או בעקיפין לבעיות רבות כגון:
? דלקות
? כאבים מקומיים
? כאבים בכל הגוף (כגון פיברומיאלגיה)
? בריחת סידן ואוסטיאופורוזיס
? לחץ דם גבוה ומחלות לב
? אבנים בכליות
? עייפות כרונית
? סרטן

ניתן לומר במידה רבה של בטחון שמרבית המחלות אינן יכולות להתפתח אצל אדם אשר מצליח לשמור שלא תהיה במערכותיו עודף חומציות!

מה גורם לעלייה בחומציות נוזלי הגוף?
? תזונה: כל החלבונים, משקאות מוגזים, כל הדגניים (חיטה, אורז, תירס וכו'), חלק מהקטניות היבשות, מרבית סוגי האגוזים והגרעינים למיניהם (למעט שקדים), קפה, תה רגיל (שחור), סוכר, אלכוהול, טבק, קקאו, שוקולד (וכל שאר הממתקים), מיונז, מרגרינה, חמאה, מאכלי ים, חומרי טעם, שימורים וכל או רב סוגי השמנים.
? תרופות
? מחסור במים (גורם להצטברויות של רעלים חומציים אשר הגוף לא מצליח להפטר מהם)
? זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום מזון
? מתכות כבדות המחלחלות לגוף מסתימות אמלגם בשיניים
? עצבנות, מתח, סטרס, חוסר שינה
? חוסר פעילות גופנית מספקת
? פעילות גופנית מוגזמת (כאשר כבר לא מגיע מספיק חמצן לתאים ונוצרת חומצת חלב)
? הפרעות אלקטרו-מגנטיות
? קוטב חיובי של מגנט או שימוש במגנטים רב-קוטביים.

מה עוזר להורדת החומציות?
? מזונות: כמעט כל סוגי הירקות והפירות (כולל פירות חמוצים כמו לימון), קטניות טריות, שקדים, מולסה, סויה, חומוס, מלח, מי גבינה וחלק מתחליפי הקפה.
(ישנם מזונות כמו חלב, יוגורט,דבש וארטישוק הנמצאים על הגבול בין חומציות לבסיסיות).
? תוספי תזונה: אנטי-אוקסידנטים, מינרלים שונים, קורל-קלציום
? שינה טובה
? פעילות גופנית מתאימה (שאינה עוברת את הגבול האירובי)
? שקט פנימי, תרגילי רגיעה, חשיבה חיובית, הימנעות מסטרס
? הילינג (יד נגטיבית) וטיפולים שונים אחרים
? שימוש בקוטב שלילי של מגנט
? שתייה מספקת של מים

הערה לגבי רשימת המזונות: מי שיבדוק ביסודיות יגלה רשימות שונות ולא תואמות של מזונות יוצרי חומציות ומזונות יוצרי בסיסיות. ישנם מזונות שונים (כמו דבש, יוגורט, מולסה, שמנים, קטניות ועוד) אשר בחלק מהרשימות הם מופיעים בצד החומצי, ברשימות של מקורות אחרים הם מופיעים בצד הבסיסי ובמקורות אחרים הם מופיעים כניטרלים. אי ההתאמות תלויה במידה רבה באיכות המזונות - האם הם אורגניים או לא, כמה ריסוסים קיבלו, מה איכות האדמה בה גדלו וכו'.

אז מה עושים?
הפירוט הנ"ל נותן לנו למעשה את התשובה.
ההמלצות העיקריות הן:
? תזונה: להשתדל בכל ארוחה לאכול קצת יותר מזונות יוצרי בסיסיות מאשר יוצרי חומציות.
לאנשים חולים ההמלצה היא לאכול כ- 2/3 מזונות יוצרי בסיסיות ו-1/3 יוצרי חומציות ובמקרים קיצוניים אפילו 80% מזונות יוצרי בסיסיות. ו-20% מזונות יוצרי חומציות
? לשתות מספיק מים...
? פעילות גופנית מתאימה (שאינה עוברת את הגבול האירובי)
? שינה מספקת, תרגילי הרגעה והרפייה
? הימנעות עד כמה שניתן מסביבה מזוהמת (פיזית ואנרגטית)
? הימנעות עד כמה שניתן ממצבי סטרס מתמשכים
? תוספי תזונה: אנטיאוקסידנטים, מינרלים (בעיקר סידן ומגנזיום), מלח ים טבעי
? הילינג, מסז'ים, ביו-מגנטים (רק קוטב שלילי כלפי הגוף)..

כיצד ניתן לדעת את רמת החומציות בגופנו?
ישנה בדיקה פשוטה שכל אחד יכול לעשות בעצמו:
לוקחים חתיכה קטנה (3-4 ס"מ) של נייר pH , שמים על הלשון וסוגרים את הפה לכ-12 שניות.
רמת החומציות של הרוק משקפת במידה מספיק טובה את רמת חומציות נוזלי הגוף.
להלן מפתח מקובל לניתוח התוצאות:
6.8-7.5 - מצב בריא
6.4-6.8 - סביר שאין מחלה
כאשר הקריאה היא 6.0-6.4 - קיימת אפשרות שמתפתחת מחלה.
כאשר הקריאה היא 5.0-5.5 - יש להניח שכבר קיימת מחלה כלשהי.
אם הקריאה היא 4.0 או פחות - מומלץ להזמין אמבולנס ו/או להגיע מהר לחדר מיון.

הערות:
1. צריך לזכור שזו אינה אבחנה רפואית ואסור להסתמך רק על בדיקה זו.
2. כדי שהבדיקה תשקף נכון את המצב מומלץ לבצע אותה לפחות שעתיים לאחר האוכל, או בבוקר כשקמים.
3. אין להסתמך על בדיקה אחת. מומלץ לעשות מספר בדיקות במשך מספר ימים, או מספר פעמים ביום.
4. לפני שמכניסים את נייר ה-pH לפה מומלץ קודם לבלוע פעמיים-שלוש רוק, כך שהבדיקה תהיה על רוק "טרי".
5. אפשר גם לירוק על נייר הבדיקה למי שלא רוצה להכניסו לפה.